×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ס״ו.גמרא
;?!
אָ
אַחְוָותָא. וְלָא מִיפַּקְדִי וְהָאָמַר רַב אַחָא בַּר רַב קַטִּינָא א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין וְכָפוּ אֶת רַבָּהּ וַעֲשָׂאָהּ בַּת חוֹרִין אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אמִנְהַג הֶפְקֵר נָהֲגוּ בָּהּ.:
הדרן עלך הבא על יבמתו
פרק ז – אלמנה לכהן גדול
מתני׳מַתְנִיתִין: באַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט הִכְנִיסָה לוֹ עַבְדֵי מְלוֹג וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל עַבְדֵי מְלוֹג לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יֹאכֵלוּ. גוְאֵלּוּ הֵן עַבְדֵי מְלוֹג אִם מֵתוּ מֵתוּ לָהּ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לָהּ אע״פאַף עַל פִּי דשֶׁהוּא חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתָן הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה הוְאֵלּוּ הֵן עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל אִם מֵתוּ מֵתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לוֹ הוֹאִיל וְהוּא חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה. ובַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיסֵּת לְכֹהֵן וְהִכְנִיסָה לוֹ עֲבָדִים בֵּין עַבְדֵי מְלוֹג בֵּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה זוּבַת כֹּהֵן שֶׁנִּיסֵּת לְיִשְׂרָאֵל וְהִכְנִיסָה לוֹ עֲבָדִים בֵּין עַבְדֵי מְלוֹג בֵּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה.: גמ׳גְּמָרָא: וְעַבְדֵי מְלוֹג לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה אַמַּאי לֶהֱוֵי כְּקִנְיָנוֹ שֶׁקָּנָה קִנְיָן דְּתַנְיָא מִנַּיִן לְכֹהֵן חשֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה טוְקָנָה עֲבָדִים שֶׁיֹּאכְלוּ בִּתְרוּמָה שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ״ב:י״א} וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא יֹאכַל בּוֹ. יוּמִנַּיִן לְאִשָּׁה שֶׁקָּנְתָה עֲבָדִים וַעֲבָדָיו שֶׁקָּנוּ עֲבָדִים שֶׁיֹּאכְלוּ בִּתְרוּמָה שֶׁנֶּאֱמַר וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא יֹאכַל בּוֹ קִנְיָנוֹ שֶׁקָּנָה קִנְיָן אוֹכֵל. כׇּל הָאוֹכֵל מַאֲכִיל כֹּל שֶׁאֵין אוֹכֵל אֵינוֹ מַאֲכִיל. וְלָא וַהֲרֵי עָרֵל וְכׇל הַטְּמֵאִים שֶׁאֵינָן אוֹכְלִין וּמַאֲכִילִין הָתָם פּוּמַּיְיהוּ כָּאֵיב לְהוּ. וַהֲרֵי מַמְזֵר שֶׁאֵין אוֹכֵל וּמַאֲכִיל. אָמַר רָבִינָא כקִנְיָן אוֹכֵל קָאָמַר קִנְיָן אוֹכֵל מַאֲכִיל שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אֵינוֹ מַאֲכִיל. וְרָבָא אָמַר מִדְּאוֹרָיְיתָא מֵיכָל אָכְלִי וְרַבָּנַן הוּא דְּגָזְרִי בְּהוּ כְּדֵי שֶׁתֹּאמַר אֲנִי אֵינִי אוֹכֶלֶת עֲבָדַי אֵינָן אוֹכְלִין זוֹנָה הִיא אֶצְלוֹ הִלְכָּךְ אָתֵי לְאַפּוֹקַהּ. רַב אָשֵׁי אָמַר גְּזֵירָה שֶׁמָּא תַּאֲכִיל לְאַחַר מִיתָה. אֶלָּא מֵעַתָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן לֹא תַּאֲכִיל גְּזֵירָה שֶׁמָּא תַּאֲכִיל לְאַחַר מִיתָה. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי בְּאַלְמָנָה כֹּהֶנֶת דְּאָתְיָא לְאוֹרוֹיֵי מֵעִיקָּרָא אֲכַלִי בִּתְרוּמָה דְּבֵי נָשָׁא אִינְּסֵבִי לֵיהּ לְהַאי אֲכַלִי בִּתְרוּמָה דְגַבְרַאי וְהַשְׁתָּא הֲדַרִי לִי למילתיה קַמַּיְיתָא וְלָא יָדְעָה דְּמֵעִיקָּרָא לָא שַׁוֵּיתַהּ לְנַפְשַׁהּ חֲלָלָה הַשְׁתָּא שַׁוֵּיתַהּ לְנַפְשַׁהּ חֲלָלָה. תִּינַח אַלְמָנָה כֹּהֶנֶת אַלְמָנָה בַּת יִשְׂרָאֵל מַאי אִיכָּא לְמֵימַר בְּאַלְמְנוּתַהּ לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן. אִיתְּמַר הַמַּכְנֶסֶת שׁוּם לְבַעְלָהּ הִיא אוֹמֶרֶת כֵּלַי אֲנִי נוֹטֶלֶת וְהוּא אוֹמֵר דָּמִים אֲנִי נוֹתֵן הַדִּין עִם מִי רַב יְהוּדָה אָמַרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
{רי״ף יבמות כ״א:}
{משנה יבמות ז:א} אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה1 לכהן הדיוט הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל עבדי מלוג לא יאכלו בתרומה ועבדי2 צאן ברזל יאכלו3 ואלו הן עבדי מלוג אם מתו מתו לה ואם הותירו הותירו לה ואף על פי4 שהוא חייב במזונותיהן5 לא יאכלו בתרומה ואלו הן עבדי צאן ברזל אם מתו מתו לו ואם הותירו הותירו לו6 הואיל7 וחייב באחריותן הרי אלו יאכלו8 בתרומה:
{בבלי יבמות סו ע״א-ע״ב} גמ׳ איתמר המכנסת שום לבעלה היא אומרת כלי9 אני נוטלת והוא אומר דמים אני נותן10 הדין עם מי רב יהודה אמר הדין עמה ר׳ אמי אמר הדין עמו רב יהודה אמר הדין עמה משום שבח11 בית אביה דידה הוו ר׳ אמי אמר הדין עמו כיון12 דאמר מר אם מתו מתו לו ואם הותירו הותירו לו ברשותיה קימי וכדידיה דאמו. תניא כותיה דרב יהודה ותניא כותיה דר׳ אמי תניא כותיה13 דר׳ אמי עבדי צאן ברזל יוצאין בשן ועין לאיש14 אבל לא לאשה תניא כותיה דרב יהודה המכנסת שום לבעלה אם רצה הבעל למכור לא ימכור ולא עוד אלא אפילו הכניס לה שום משלו אם רצה הבעל למכור לא ימכור15 מכרו שניהן לפרנסה זה היה מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל16 ואמר הבעל מוציא מיד הלקוחות אמר רבא אמר רב נחמן הלכה כרב17 יהודה ודיקי רבואתא {פי׳ ר״ח}18 מדקתאני במתניתין בעבדי צאן ברזל והוא הדין בנכסי צאן ברזל19 אם מתו מתו לו ולא קתאני אם פחתו פחתו לו דוקא כעין מתו ממש דלא משמשי מעין מלאכתן כלל דכמאן דליתנהו דאמו20 חייב21 באחריותן ומשלם דמים22 אבל אי איתנהו אף על גב דבלו טובא ופחתו אי משמשי מעין מלאכתן נוטלתן האשה ואינו משלם דמים שדין עבדי צאן ברזל ודין נכסי צאן ברזל אחד23 הוא כדין אלו כך דין אלו24. ואנן לא חזינן להאי
{רי״ף יבמות כ״ב.}
דוקיא25 דהא קא26 מקשינן בגמרא למאן דאמר כל היכא דמיחייב באחריותן אכלי בתרומה מיהא27 דתנן כהן ששכר פרה מישראל אף על פי שמזונותיה עליו לא יאכילנה בכרשני28 תרומה וקא מפרקינן ותיסברה נהי דמיחייב29 באונסיה בכחישה וביתירות דמיה מי מיחייב מדקא מפרקינן הכי גבי שכירות פרה מיכלל דלגבי צאן ברזל מיחייב אפילו בכחישה וביתרות דמים ולהכי אכלי בתרומה ושמעת מינה דליתא להאי30 דוקיא דדקו31 קמאיי ז״ל32 אלא מיהו אף על גב דדינא דגמרא הכי33 לא מחייבינן ליה34 לבעל35 השתא בכחישה וביתרות דמים דכיון דלא נהגי עלמא הכי כל מאן דמקבל36 לנכסי צאן ברזל וכתב להו עליה אדעתא דמנהגא הוא דמקבל להו עליה37 הילכך לא מיחייב אלא לפום מנהגא. והאי מכרו שניהן לפרנסה דקאמר רבן שמעון בן גמליאל הבעל מוציא מיד הלקוחות לא איפשיטא38 שפיר דנעביד בה מעשה39
{רי״ף יבמות כ״ב:}
{משנה יבמות ז:ב-ג} מתני׳ בת ישראל שנשאת לכהן והכניסה40 לו בין עבדי מלוג ובין41 עבדי42 צאן ברזל הרי אלו יאכלו בתרומה43 בת ישראל שנשאת לכהן ומת והניחה מעוברת וכן בת כהן שנישאת לישראל והכניסה לו44 בין עבדי מלוג בין עבדי45 צאן ברזל הרי אלו לא יאכלו46: בת ישראל שנשאת לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר העובר47 פוסל ואינו מאכיל דברי ר׳ יוסי אמרו לו מאחר שהעידותה48 בנו על בת ישראל לכהן אף בת כהן לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר49 .
מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 וחלוצה: חסר בדפוס קושטא.
2 ועבדי: דפוסים: עבדי.
3 יאכלו: כ״י נ: ״יאכלו בתרומה״.
4 ואף על פי: דפוסים: אע״פ, כברמב״ם פיהמ״ש.
5 במזונותיהן: דפוסים: במזונותן, כברמב״ם פיהמ״ש: ״במזונותם״.
6 ואף על פי שהוא... לו: חסר בכ״י פרמה.
7 הואיל: גכג: ״והואיל״.
8 יאכלו: כ״י נ: ״אוכלין״.
9 כלי: כ״י פרמה: ״כלים״. דפוסים: כליי, כבה״ג.
10 נותן: כ״י נ: ״נותן לה״.
11 שבח: חסר בכ״י פרמה.
12 כיון: כל כה״י וכן בה״ג. חסר בדפוסים.
13 דרב יהודה... כותיה: חסר בכ״י פרמה.
14 לאיש: חסר בכ״י נ.
15 ולא עוד אלא אפילו... ימכור: חסר בכ״י פרמה.
16 רבן שמעון בן גמליאל: דפוסים: רבן גמליאל
17 כרב: כ״י נ: ״כר׳⁠ ⁠⁠״.
18 בשמו באור זרוע סי׳ תרנ״ד. מקור הדברים הוא בשו״ת הגאונים שנעתק בסוף ימי רה״ג או קרוב לפטירתו, הנמצא בגניזה אוקספורד בודלי Heb. a.3 דף 14א (גנזי קדם יב, תשע״ו, עמ׳ 160- 161). רבינו מעתיק במדויק את דברי הר״ח כאן, כפי שהם באור זרוע, פרט להקדמה ״ודיקי רבואתא״, שהוא קרוב ללשון הגאון עצמו שם ״ודיקדוק הוא שדקדקו״.
19 והוא הדין בנכסי צאן ברזל: כל כה״י, וכן באור זרוע שם. חסר בדפוסים.
20 דכמאן דליתנהו דאמו: כ״י נ: ״כמאן דליתנהו דמיין״. כ״י פרמה: ״דכמאן דליתנהו״. דפוסים: דכמאן דליתנהו דאמי.
21 חייב: כ״י פרמה: ״דמחייב״. גכג: ״דחייב״. כ״י נ, דפוסים: ״הוא דחייב״. אור זרוע שם: ״וחייב״.
22 דמים: כ״י נ: ״דמיהן״.
23 ודין נכסי צאן ברזל אחד: דפוס קושטא: לחוד.
24 כדין אלו כך דין אלו: חסר בכ״י פרמה.
25 דוקיא: דפוסים: דיוקא. וכן בהמשך שם.
26 קא: וכן בדפוסים. חסר ב-גכג, כ״י נ, כ״י פרמה, דפוסים.
27 מיהא: חסר בכ״י פרמה.
28 בכרשני: כ״י נ: ״כרשיני״.
29 ותיסברה נהי דמיחייב: כ״י נ: ״ותסברא נמי דמי חייב״.
30 להאי: כ״י פרמה: ״להך״.
31 דוקיא דדקו: כ״י נ: ״דיקיא דדייקי״.
32 ז״ל: חסר ב-גכג, כ״י נ.
33 הכי: גכג: ״הכי הוא״.
34 ליה: כ״י פרמה, דפוסים. חסר ב-גכג, כ״י בהמ״ל 695, כ״י נ.
35 לבעל: חסר בכ״י פרמה.
36 דמקבל: כ״י נ: ״דמתקבל״.
37 להו עליה, להו עליה: כ״י נ: ״להו עליהו, להו עליהו״ כ״י פרמה: ״עליה, עליה״.
38 איפשיטא: כ״י נ: ״איפשיטא בהדיא״.
39 מעשה: כ״י נ: ״עובדא״.
40 והכניסה: כ״י נ: ״הכניסה״, כברמב״ם פיהמ״ש.
41 בין, ובין: כ״י נ: ״בין, בין״, כברמב״ם פיהמ״ש. כ״י פרמה: ״[חסר], או״.
42 עבדי: כ״י נ: ״נכסי״.
43 בתרומה: חסר בכ״י פרמה, כפי שחסר ברמב״ם פיהמ״ש.
44 לו: חסר בדפוסים.
45 עבדי: כ״י נ: ״נכסי״.
46 לא יאכלו: כ״י נ, דפוסים: ״לא יאכלו בתרומה״.
47 העובר: וכן בכ״י פרמה. כ״י נ, דפוסים: ״שהעובר״. רמב״ם פיהמ״ש: ״והעובר״.
48 שהעידותה: דפוס קושטא: שהעידות. דפוסים: שהעדת.
49 אמרו לו ... חלקו של עובר: חסר בכ״י נ, אלא ממשיך ישר להסבר דעת ר׳ יוסי שבגמ׳: ״דקא סבר...⁠״. וכן חסר בכ״י פרמה, אלא שם ציין רמז להמשך: ״וכו׳⁠ ⁠⁠״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144